בת גלים – אחד הספוטים הטובים בארץ לקייט

מהו הספוט הכי טוב בארץ זה כבר עניין של העדפה ובטוח שתהיה על השאלה הזו מחלוקת, אבל אין ספק שבת גלים הוא הספוט הכי מעניין ומורכב בארץ.

את בת גלים אפשר בעצם לחלק לכמה תת-ספוטים: המכון, הכנסיה, הדשא והקזינו ולכל אחד מאפיינים משלו מבחינת הצורה של הגל וכיווני הרוח שעדיף לגלוש בהם שגם הם משתנים במהלך יום גלישה.

המורכבות הזו שדורשת ניסיון כדי להכיר היטב את בת גלים וביחד עם מבנה רצועת החוף של בת גלים הופכים אותו לספוט שיכול להיות די מסוכן ושאינו מתאים למתחילים.

יש כמה דברים שהופכים את בת גלים לספוט ייחודי ומועדף על ידי גולשים רבים: הגל המסודר שהופך את המקום לספוט הטוב בארץ לגלישת קייט גלים, העובדה שהספוט עובד טוב מאוד ועם הרבה ימים גלישים גם בחורף וגם בקיץ ברוחות דרומיות עד מערביות ואפקט ההגברה הוקטורי של הרוח שנוצר בגלל רכס הכרמל וגורם לכך שבבת גלים יכולה להיות רוח מעולה בזמן שבחופים קרובים לא תהיה מספיק רוח.

המכון – הנקודה הדרומית של רצועת בת גלים. מדובר במקום עם שטח הנפה מאוד קטן ומורכב שמתאים רק למי שמנוסה ומכיר את המקום. לא תראו הרבה שמניפים ויש כאלה שנכנסים מהמכון רק כשכיוון הרוח הוא מאוד דרומי שבו הרוח לא מגיעה גם לכנסיה.

הכנסיה – הנקודה הכי מוכרת ופופולארית בבת גלים ועובדת בעיקר בכיוון דרום מערבי. הכניסה למים היא בהליכה על ריף רדוד וחד מאוד ואם אתם בלי נעלי גלישה יש סיכוי טוב שתסיימו את היום עם חתכים ברגליים.

הדשא/הרכבל – כ-700 מ’ צפונית לכנסיה. המקום עובד בעיקר כשכיוון הרוח הוא דרום-מערבי עם רכיב מערבי משמעותי יחסית שמאפשר לרוח להכנס עד לחוף. הספוט ידוע גם כמקום מפגש לגולשי רוח רבים. אמנם הכניסה למים היא חולית ועמוקה לעומת שאר הנקודות בבת גלים אבל ההנפה די מורכבת ומסוכנת גם לגולשים וגם לאנשים שעוברים במקום מכיוון ששטח ההנפה נמצא ממש על הטיילת. הגל מול הדשא יהיה מסודר יותר וארוך יותר לעומת הכנסיה, אבל בימים של גל נמוך, שזה בעיקר בקיץ, פה יותר נמוך מהכנסיה ואפילו יכול להיות שטוח.

הקזינו – הנקודה הצפונית של בת גלים ואם אתם לא גולשים מנוסים שמכירים היטב את הקזינו לא כדאי להיכנס לכאן. אין מקום לטעויות ואם קרתה טעות או תקלה היא יכולה להגמר במצב לא נעים לגולש ולציוד. הסיבה שגולשים מאוד מנוסים מגיעים לכאן היא בגלל הגל שהוא לפעמים ממש מסודר וארוך, גל ברמה בינלאומית.

 

על הכותב:

יהודה שושן